המוסד לביטוח לאומי נ' סוגת 1967 בע"מ ואח' - פסקדין
|
רע"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
12259-07-11
19.4.2012 |
|
בפני : עפרה צ'רניאק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: המוסד לביטוח לאומי |
: 1. סוגת 1967 בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ 3. טרם בטיחות וגהות בע " מ 4. אביגדורי יצחק י 5. איילון חברה לב י טוח בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 28.11.10 (כב' השופטת ארנה לוי) לפיה דחה בית משפט קמא את עתירת המבקש להארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן מטעמו בעילת שיבוב, בקובעו בין היתר כי:
"המסקנה היא, אם כן, כי החלטת הצירוף אינה באה לידי מימוש ואינה מושלמת אם לא הוגש בפועל כתב תביעה מתוקן. הגשת כתב התביעה המתוקן היא פעולה מהותית וחיונית, שלב שלישי ואחרון מתוך הליך תלת שלבי אשר כל אחד מהם מהווה חלק חיוני ונדרש, ואינה פעולה טכנית בלבד. כל עוד לא הוגש כתב תביעה מתוקן, כתב התביעה המקורי הוא המחייב ורק בו ניתן לדון. מכאן, שיש לדחות טענת המוסד על פיה די בהחלטת הצרוף כדי שיחשב כבעל דין בתיק. כיון שלא הוגש כתב תביעה מתוקן – החלטת הצירוף לא הושלמה ולא באה לידי גיבוש או מימוש עד היום. כתב התביעה התקף בתיק הוא כתב התביעה שהיה בתוקף לפני בקשת המוסד להצטרף כתובע והעילות הנקובות בו הן העילות היחידות בתיק ...
ההחלטה בדבר הגשת כתב התביעה המתוקן ניתנה ביום 4.9.08. מאז חלפו יותר משנתיים. אין מדובר באיחור קל אלא באיחור משמעותי ביותר ובלתי סביר על פניו. סיבת האיחור אינה נעוצה בנסיבות חיצוניות אלא במוסד עצמו, טעות משרדית, כנטען, ושכחה. התיק, למעשה, הסתיים, ולא רק זו אלא שבינתיים, ביום 16.10.10, התיישנה תביעת המוסד. לא קיימת כעת כל עילת תביעה בתיק של מאן דהוא ואם תאושר בקשת המוסד יהא זאת כאילו ניתן היתר ליצירת עילה חדשה, בבחינת יש מאין, בתובענה שסולקה. הטעמים והרציונלים שעמדו בבסיס ההחלטה מיום 4.9.08, כאשר באותן הנסיבות יתר הצדדים לא התנגדו לבקשת הצירוף, כמו, דיון יעיל ומאוחד בתביעת התובע והמוסד וייעול ההליכים – אינם רלוונטיים עוד, משסולקה תביעת התובע. היענות לבקשה דווקא תביא כעת לסיבוך וסרבול הדיון, כאשר בתיק יהא צורך, בין היתר, בהגשת כתבי טענות חדשים על ידי כל הצדדים, הכל כשתביעת התובע סולקה ומשתביעת המוסד התיישנה. המוסד, לא רק שלא הגיש כתב תביעה מתוקן אלא שהוא גם לא התעניין כלל בהליכים שנוהלו בתיק, לא בצע כל פעולה בתיק והציג מצג של מי שזנח תביעתו לאורך תקופה ארוכה במיוחד. הטענה כי לא קיבל הודעות מבית המשפט אינה רצינית. המוסד, כאמור, לא צורף עדיין כתובע ולכן, כפי הנראה, לא קיבל הודעות ישירות מבית המשפט. היה עליו לזום באופן אקטיבי התעניינות וברור ההתפתחויות בתיק. נראה כי במאזן השיקולים, האינטרס של הנתבעות והצדדים הנוספים, כי לא תקום כנגדם כעת עילת תביעה חדשה, לאחר תום תקופת ההתיישנות, כאשר המוסד זנח בפועל את תביעתו לתקופה ארוכה ולא פעל על פי החלטות בית המשפט, גובר על אינטרס המוסד במקרה זה ...
אני קובעת כי משלא הוגש כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה שהתקבלה ביום 4.9.08 ובהתאם להוראות תקנות 26(א) ו – 93 לתקנות, אין מקום להגישו עוד ואין הצדקה להארכת המועד בנסיבות שבפני".
לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה בהחלטה ובתגובות המשיבים לבר"ע (למעט המשיבים 3 ו 4 שלא הגיבו לבר"ע למרות מסירת החלטתי בתיק למשרד בא כוחם), החלטתי לדון בבר"ע כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור.
דומה שכתוצאה מההחלטה נשוא הבר"ע יימנע מהמבקש - מחמת התיישנות - לברר את תביעתו נשוא הבקשה כנגד המשיבים גם ככל שתוגש על ידו תביעה נפרדת וינקוט בהליך משפטי עצמאי ונפרד כנגדם. שכן נראה שלאחר ההחלטה אשר אפשרה את הגשת כתב התביעה המתוקן, התביעה התיישנה - גם לפי השקפת בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הבר"ע וכאמור בתגובות המשיבים לבקשה.
בנסיבות, ההחלטה נשוא הבר"ע אינה נותנת איזון נאות בין כלל האינטרסים של הצדדים, ואין מניעה להתיר בנסיבות המתאימות את תיקון כתב התביעה גם אם חלפה לה בינתיים תקופת ההתיישנות.
במקרה הנדון - ושעה שדומה כי ההחלטה על צרופו של המבקש כתובע נוסף ובדבר המועד להגשת כתב תביעה מתוקן ניתנה בטרם התיישנה תביעתו וכאשר באותו מועד על פניו לא התנגדו יתר הצדדים לבקשת הצירוף - יש מקום להעדיף את אינטרס המבקש לבירור תביעתו על פני טענות המשיבים בדבר זניחת תביעתו. על הפגיעה במשיבים כתוצאה משיהוי שחל בהגשת הבקשה להארכת המועד להגשת כתב תביעה מתוקן ותיקונו ניתן לפצות בפסיקת הוצאות הולמות.
על מנת לאפשר למבקש למצות את טענותיו בעניין מול המשיבים, יש לאפשר את תיקון כתב התביעה למרות האיחור והמחדל הדיוני, כדי שכל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים יתבררו כדבעי.
לאור האמור לעיל הערעור מתקבל.
ההחלטה נשוא הבר"ע מבוטלת. המועד להגשת כתב תביעה מתוקן נשוא הבקשה מוארך, וכתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 30 ימים מהמצאת פסק דיני זה. תנאי להמשך הדיון בערכאה קמא הוא שהמבקש ישא בהוצאות על מחדלו שיקבעו על ידי ערכאה דיונית, אשר תיקח בחשבון בשיקוליה גם את העובדה כי אינני פוסקת בהליך שלפני הוצאות לטובת המבקש למרות שזכה בערעורו.
בנסיבות ולאור האמור לעיל אין צו להוצאות הערעור.
ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.
המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.
ניתנה היום 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|